עוזבת את העושר הריקני
איך כולם רואים בו עילאי ?
חוזרת אל תוך לחץ תהומי
נוקשה, נוגה, גס, אך אמיתי
וכבר לשוב, לשוב להתחלה
חיפוש של נחת בהמולה
במחשבה קצרה-חדה
ולקוות לעתיד מזהיר, בלי מעידה
ואיתכם, זמן רב לא התראיתי
את מבטכם לא, לא שכחתי
מעט חוששת לבאות
ובעיניים מאירות
נשובה שוב, להתראות
אחרי הכל, אני יודעת
אם לא אני לעצמי
שום יד אינה מודעת
מהלכת זקופה
בחיוך וענווה
וכפותיי העמלות
שתיהן קדימה פרושות
וכבר לשוב...
עקבו אחרינו